פנתה אלינו עורכת הדין מרחובות, שיצגה נהגת חדשה, שנסעה לאחור ופגעה בהולך רגל אשר ירד מהמדרכה לכביש. הולך הרגל נפגע חבלה של ממש, אושפז ועבר ניתוח לאיחוי שבר באגן. התביעה דרשה בתחילה שלילה ארוכה, אלם לאחר שקיבלנו את תיק המשטרה התברר כי אומנם התאונה התרחשה כאשר נהגת הרכב נסעה לאחור, אבל כמו בכל תאונה צריך לראות מה תרם כל אחד מהמעורבים להתרחשות התאונה ומי יכול היה למנוע את התאונה.
ואכן כשהחלנו לבדוק את הנתונים לעומק התברר כי התאונה התרחשה בשעת לילה, הולך הרגל היה לבוש בגדים שחורים, התאורה בקטע הדרך בו התרחשה התאונה לא עבדה ובמרחק של כ-50 מטר ישנו מעבר חציה מוסדר בו הייתה בזמן התאונה תאורה תקינה ויתרה מכך, כאשר לוקחים בחשבון את כיוון ההליכה של הולך הרגל ואת נקודת המגע בין הולך הרגל לרכב עולה כי כאשר הנהגת הביטה במראות הולך הרגל היה בשטח המת והוא יכול היה להבחין באור הרוורס המתריע כי הרכב נוסע לאחור בזמן שנהגת הרכב לא יכולה הייתה להבחין בהולך הרגל.
בוחן המשטרה אשר הגיע למקום כעבור 3 חודשים מצא תאורה תקינה – מצב לא דומה כלל למצב בעת התרחשות התאונה, וקבע כי הנהגת אשר נסעה לאחור יכולה הייתה להבחין בהולך הרגל, לא התייחס למצב התאורה בזמן התאונה, לא לאפשרות החציה הבטוחה להולך הרגל כ-50 מטר מזירת התאונה, לכך שהולך הרגל עד פחות משנייה לפני התאונה היה מחוץ לשדה הראיה של נהגת הרכב ולא ליכולת המניעה של הולך הרגל.
עו"ד ניהלה משא ומתן מקצועי עם דוח בדיקה שלנו אשר בסופו נגזרו על הנהגת שבועיים שלילה בלבד.