מקרה מעניין

פנה אלי לקוח שהתקבל לתפקיד נחשק, ומעט לפני כניסתו לתפקיד בעת שרכב בשוליים הימניים בזמן פקק על אופנוע, פצע קשה הולך רגל שיצא לפני אוטובוס שנסע בנתיב משמאלו. לאחר משא ומתן מוצלח שבצע עו"ד המייצג אליהו אברם, התביעה ירד מדרשתה למאסר לשלילה ארוכה. בעייתו של הרוכב הייתה שהתפקיד אליו התקבל מחייב עבר ללא הרשעה פלילית ודרש שבפסק הדין יצויין ללא הרשעה פלילית.
בבדיקת החומר שבתיק מצאתי שבוחן המשטרה תיעד, צילם, ערך סקיצה – תיעוד מושלם וקבע שרוכב האופנוע אשם. אולם מצאתי כי הולך הרגל הוא אשם בגרם התאונה. ראשית מדובר בקטע דרך עירוני שהמהירות המותרת עומדת על 80 קמ"ש, בצידי הדרך משמאל רואים רכס ומימין וואדי ולא רואים בנינים. הכביש מגודר בגדר בטיחות ועל מנת להגיע לזירת התאונה הולך הרגל עבר 3 מעקות בטיחות.
בדיקה נוספת שערכתי, היא מי מהמעורבים יכול למנוע את התאונה. חישבתי על פי הנתונים שאסף בוחן המשטרה בזירה ומצאתי שרוכב האופנוע בעת הפגיעה נסע במהירות של כ-18 קמ"ש בכביש בו המהירות המותר כאמור עומדת על 80 קמ"ש, הולך הרגל הספיק לעבור 0.9 מטר בזמן של כ-0.9 שנייה כשלרוכב נדרש זמן תגובה של 1.25 שניות (תגובה בלילה ארוכה מתגובת יום וזמן תגובת מערכת הבלימה) משמע שהתאונה התרחשה בזמן התגובה של רוכב האופנוע והולך הרגל אם היה מביט לימין כשיצא לפני האוטובוס היה נעמד והאופנוע היה חולף על פניו מבלי לפגוע בו.
בדיון עו"ד חקר את בוחן המשטרה והוא נאלץ להודות שהוא לא התייחס לזמני התגובה, לרשלנות הולך הרגל ולכך שהתאונה התרחשה בזמן חשכה והולך הרגל היה לבוש שחור והסכים עם כל המסקנות שלי בתיק.
סופו של דבר, על רוכב האופנוע נגזרו חודשיים שלילה הכוללים גם את 45 יום שהוא לא נהג עקב הפציעה שלו בתאונה וכך היה בפועל בשלילה של 14 יום ובפסק הדין נקבע כי אין כאן הרשעה פלילית כפי שמחייב התפקיד אליו התקבל הלקוח.

חיים גלבשטיין

חוקר ומשחזר תאונות דרכים